זה קרה באחד מימי שלישי של חודש תמוז השנה ה'תש"פ. במהלך ברית מרגשת במיוחד ברעננה. עמד מולי בחור צעיר והביט עליי בעניין רב. היה נראה שהוא רוצה לומר לי דבר מה.
בסיום הברית תוך כדי שאני אוסף את ערכת הברית מילה, הוא נעמד קרוב אלי מלא קומתו הגבוהה. מי שמכיר אותי יודע שאני עצמי גבוה אבל הרגשתי קטן לעומת הבחור הנעים שהחיוך לא מש מפניו.
אז פתח ואמר כמה הוא התרגש מהברית המרגשת והשמחה שהייתה, אבל יותר מזה אמר "אני נרגש ללחוץ את ידך בהערכה רבה ולספר לך שאתה זה שמלת אותי לפני 23 שנה".
חיוך עלה על פניי ונחת רוח עטפה אותי בחושבי על הזכות הגדולה שנפלה בחלקי לפגוש היום את התינוקות שמלתי לפני שנים רבות.
דור ראשון, דור שני ולעיתים אף שלישי. בחורים משכמם ומעלה, כל הטוב של עם ישראל וגווניו.
והרי לפניכם התמונה המשותפת מהברית,
הסיפור המרגש היה עם המוהל אברהם סילם, מוהל מומחה בעל נסיון רב שנים. לדף המוהל
שכתוב: איילה ממן
שתפו
